<h1>הגהות שערי דורא סימן ה'</h1>
<h2>דף נח:</h2>
א)אשה שמצאה כתם על סדין או על החלוק שלה אם יודעת שיש לה מכה או שחין או חבורה טהורה לפי שתולה הכתם באחד מהם וגם אם בנה או בעלה או אשה אחרת עמה במטה ושוכבת אצלה ויש להם שחין או מכה שאם תסיר הקליפה תוציא השחין או המכה או החבורה דם טהורה לפי שתולה בהם ואף על פי שאין עתה מוציאין הדם שמא גררו או חפפו עצמן והוציאו דם טהורה כי משם הוא בא על החלוק ב)או אם עסקה האשה בדם צפור או בדבר אחר שהוא אדום תולה האשה בהם או ישבה בצד העוסקים תולה בהם וטהורה אפילו הכתם גדול הרבה ואם אין האשה יכולה לתלות הכתם בשום דבר אחר אם הכתם גדול כגריס שקורין בונ"א טמאה נידה כי מהיכן בא כי אם מן המקור ואם הכתם פחות מכגריס טהורה אף על פי שאין בידה לתלות בשום דבר תולה במאכלות או פרעוש (ס"א פיר' פרעוש) וטהורה. [שערי דורא הלכ' נדה סימן ה']. א)0מה בין כתם הנמצא על בגדה לכתם הנמצא על בשרה. כתם הנמצא על בשרה אין לה שיעור וכתם הנמצא על בגדה אינו מטמא עד שיהא כגריס. ע"כ. אבל הרמב"ן כתב שגם כתם הנמצא על בשרה אינו מטמא אלא עד שיהא כגריס, ור"ש פסק כדברי רבינו המחבר שאפילו פחות מכחרדל טמא שכל הגוף בדוק הוא מדם המאכולת הג"ה במיימוני פ"ט. (מ"ש רבינו המחבר הוא הרמב"ם אבל אין לפרש שהוא ר"י מדורא דסבר דיש חילוק בין בשרה לנמצא על הסדין דאם לא כן לנקוט נמצא כתם על בשרה, דיש לדחות דדילמא אתא לאשמועינן דתולה בשוק של טבחים כדבעינן למימר לקמן) עוד יש הפרש בין בגד לבשרה לענין לתלות בדם צפור, עוד יש הפרש לענין טיפין טיפין. עיין בתוספות דף נ"ח. ראתה כתם על עקבה או על שוקה ופרסותיה מבחוץ שלא כנגד בית התורפה טהורה ואם נזדקרה (פירוש כגריס) בכל מקום טמא (אפילו למעלה מהחגורה) כשורה כשורה טיפין טיפין לרוחב יריכה מבעיא ולא אפשיטא ולחומרא אשיר"י. ב)0עיר שיש בה חזירים אין חוששין לכתמיה משום דאכלי שקצים ורמשים הן ומתיזין דם אמר רשב"ם אפילו יותר מכגריס אפילו מן החגור ולמטה אפילו לא נתעסקה ואין לה מכה שיכולה להגלע ולהוציא דם. ומיהו אר"י דאין לסמוך על זה עכשיו להקל כשנמצא כתם במקום שאין רגילות ליגע בהם חזירים וכן המנהג דלא תלינן ומיהו כשיש רגלים לדבר שיש לתלות בחזירים וכיוצא בהן תלינן כדאמר תלמודא, תוספות פרק הרואה כתם. לבשה ב' חלוקים במקום שעברה בשוק של טבחים. אפילו נמצא בתחתון תלינן ובמקום שלא עברה אפילו בעליונה לא תלינן עכ"ל אשיר"י. נתעסקה בדבר אדום ונמצא עליה כתם שחור או איפכא אין תולין בו. בד"א אדום בשחור או שחור באדום, אבל אדום באדום ושחור בשחור אפילו אין ניכר ממש שדומה לו תולה בו כגון שנתעסקה במי תלתן או במי בשר או בקילור אדום קצת תולה בו האדמומית. ואם נתעסקה בתרנגולת תולה בה שחור ואדום וכרכום, לפי שהדם השחיטה שחור ודם האיברים אדום, ודם בני מעיים דומין לכרכום. ופעמים שתולה במין אחד כמה מינים כגון אם נמצא עליה מין אחד הידוע שלא נתעסקה בו ונמצא למעלה מן החגורה דודאי מעלמא הוא דאתי ונמצא עליה כמה מינים למטה מן החגורה שהיתה ראויה ליטמא בהן אנו תולין לומר כמו שאותו המין שלמעלה מהחגורה בא מעלמא בלא ידיעתה כך באו מעלמא גם המינין שלמטה מהחגור. ור"ח היה מחמיר שאין תולין מין בשאינו מינו ואפילו לפי דבריו אם המין שלמטה מן החגורה הוא מאותו המין שלמעלה תולין זה בזה כדפי' לעיל. וכן מסקנת א"א הרא"ש ז"ל, עכ"ל י"ד סימן ק"ץ. נתעסקה בדמים כגריס ונמצא כתם כגריס ועוד טמאה אע"פ שאם נתלה הגריס שנתעסק' בו לא ישאר בכתם כגריס ועוד שהוא שיעור כתם אבל אם מצאה ב' גריסין וכינה מעוכה בו כיון שהגריס הא' ודאי מן הכינה היא באה אז אנו תולין גם הגריס השני בכינה אחרת. ומה שאמרנו שהכתם הנמצא בחלוק טהור עד כגריס שיעור ט' עדשים ג' על ג' והטעם לפי שתולה בדם מאכולות ואין חילוק בדבר בין שיהא הכתם עגול או משוך וארוך טהורה אם אין בה כגריס סמ"ג סימן קי"א. וששאלתם אשה שהיא בחזקת טהורה ומצאה כתם אם יכולה לתלות ולא ידעינן מאי מספקא לך דהא פשיטא דתולה בכל מקום שיכולה לתלות ומתניתין היא בפרק הרואה עכ"ל ההג"ה.
